רצח העם הבנגלי

רצח העם הבנגלי היה רצח עם בשנת 1971 שקורבנותיו היו בני העם הבנגלי ונוהל בעיקרו על ידי ממשלת פקיסטן על רקע התנגדותה לשאיפות העצמאות של מזרח פקיסטן שבאו לידי ביטוי במלחמת העצמאות של בנגלדש. על פי גירסתה הרשמית של הודו, שהייתה צד לסכסוך ופלשה לשטח פקיסטן המזרחית כדי להגן על אוכלוסייתה, מספר הקרבנות ברצח העם עומד על 3 מיליון נפש. עם זאת, פקידים הודיים שהיו מעורבים בסכסוך, נקבו ב-1991 במספר של 300-500 אלף קרבנות. קיימת גם טענה כי חלק גדול מהקרבנות נרצחו על ידי הכוחות והמיליציות שנלחמו לשחרור בנגלדש; אם בשל התנגדותם לפרישה מפקיסטן ואם בשל השתייכותם למיעוטים אתניים שונים.רקעבשנת 1947 יצאה בריטניה מתת היבשת ההודית, והשאירה את השטח מחולק בין מדינת הודו והמדינה המוסלמית פקיסטן. שטחה של פקיסטן כלל את "מערב פקיסטן", צפונית-מערבית להודו (פקיסטן של ימינו), ואת מזרח בנגל (כיום בנגלדש). את השלטון על המדינה הצעירה נטלו האליטות הצבאיות המוסלמיות של מערב פקיסטן שכוננו דיקטטורה, מנעו את עריכת הבחירות ב-1951 ואף פיזרו את הפרלמנט ב-1971. המשטר הצבאי המערב-פקיסטני ראה במוסלמים הבנגליים ממזרח המדינה מושפעים מתרבות ההינדו ו"פחות מוסלמים". המשטר הצבאי השליט עצמו גם על מזרח המדינה כשהוא מציב לעצמו כיעד את טיהור האוכלוסייה המזרח-בנגלית מהשפעות הינדיות, ואסרו שימוש בשפה ההינדית.